מפרסמים פוסטים על הילדים שלכם? תחשבו פעמיים לפני שאתם עושים זאת

למאמר הבא
ESET

משתפים כל מעשה קונדס או הישג של הילדים שלכם ברשתות החברתיות? אתם עלולים להשפיע על העתיד הקרוב והרחוק שלהם. כך תקטינו את סיכוני תופעת "ההורות המשתפת" (sharenting)

רוב האנשים אוהבים לשתף חלקים קטנים מחייהם האישיים ברשתות החברתיות – החל מפעילויות ספורט ומאכלים טעימים ועד להישגים ורגעים מיוחדים. בדרך כלל הרגעים האלה משותפים עם בני משפחה, חברים, ובחלק מהמקרים גם עם העוקבים. הם עושים זאת כי ברוב המקרים זה מחזק את הקשרים בין בני המשפחה והחברים, שבמקרים רבים מפוזרים בכל פינות העולם.

ההורים המשתפים יפרסמו תמונות של הילדים שלהם החל מגיל קטן מאוד – לפעמים אפילו את תמונות האולטרה-סאונד. זה אומר, למעשה, שלילדים האלה יש נוכחות באינטרנט עוד לפני שהם בכלל נולדו. השיתוף ממש לא מפסיק שם: ההורים משתפים עם הרשת שלהם את השן הראשונה שנופלת, את הצעדים הראשונים, את הפעם הראשונה שהילד עושה בסיר ושלל הישגים אחרים, עד שהילד מגיע לגיל נעורים.

תופעה זו של שיתוף (יתר) של תוכן הכולל את הילדים עצמם ברשת החברתית אף זכה לשם – הורות משתפת. חיפוש קצר של מושג זה באינטרנט יביא אתכם לאינספור מאמרים בנושא הזה. הצורך לתעד את גדילת הילדים אינו פסול כשלעצמו, אבל זה לא בסדר לשתף כל רגע ורגע בחייהם ברשתות החברתיות אל מול העולם כולו. הנה כמה סיבות למה כדאי להימנע מזה.

בסופו של דבר, זה לא המידע שלכם:

כמובן, רוב ההורים רוצים רק את הטוב ביותר עבור ילדיהם, אך במקרים רבים הם גם אלו הפולשים באופן הנרחב ביותר לפרטיותם. למשל, הורה יפגע בפרטיות הילד כדי להגן עליו או כדי לשתף את הישגיו והרגעים המצחיקים שלו. דוח שפורסם לאחרונה על ידי המועצה לשלום הילד באנגליה מעלה כי הורים משתפים כ-1,300 תמונות וסרטונים של ילדיהם עד שאלו מגיעים לגיל 13.

אמנם רוב ההורים משתפים את החלקים השונים בחיי ילדיהם מתוך כוונות טובות, אך עליהם לחשוב רבות על ההשפעה האפשרית של שיתוף מידע זה על ילדיהם בהמשך חייהם. התמונות והפרטים האלה עשויים להיות בעלי השפעה משמעותית על חייהם לכשיגדלו – השפעה שאינם מודעים אליה כלל כרגע.

למשל, הורים מסוימים עשויים לשתף תמונה של ילדם כשהוא לובש חולצה המראה תמיכה במפלגה או במטרה פוליטית מסוימות, שאולי לא ירצו להיות מזוהים איתה או אף להסכים איתה כשיהיו בוגרים. בנוסף, ייתכן שיהיה להם קשה "לנקות" את המוניטין שההורים שלהם נתנו להם ללא כוונה באמצעות אותה הורות משתפת.

אמנם שיתוף תמונות של הילדים תלוי רק בהחלטת ההורים כשהילדים קטנים מדי כדי להבין את המשמעויות של זה, אך מגיעה נקודה מסוימת בה צריך לשוחח איתם על שיתוף פוסטים הכוללים את תמונותיהם ופרטיהם ברשתות החברתיות. עליכם ליצור סט כללים בנוגע לאיזה תוכן אפשר לשתף ולכבד את דעותיהם בנושא – כולל אילו תמונות יפורסמו ואילו תמונות לא יפורסמו.

אם אתם חושבים שזה רעיון חדש, יש טעות בידכם. גווינת' פלטרו זכתה לנזיפה מצד ביתה, אפל מרטין, על כך שלא שאלה אותה לפני ששיתפה תמונה משותפת שלהן. "אמא, דיברנו על זה. אל תשתפי שום דבר ללא ההסכמה שלי", כתבה אפל, שהייתה בת 14 בזמן שיתוף התמונה.

מה אני משתף? ועם מי?

הנתונים באינטרנט ניתנים לחיפוש ולשיתוף ונשארים לאורך זמן – כך האינטרנט עובד. במילים אחרות, "מה שמופץ באינטרנט בדרך כלל ישאר שם". ישנם כללי אתיקה חשובים שכדאי לקחת אותם בחשבון לפני שאתם משתפים משהו באינטרנט, ובמיוחד כשאתם משתפים תמונה של מישהו אחר, למשל הילד שלכם.

רבים מהאנשים נוטים לשכוח שדבר בנאלי כמו שיתוף תמונה ממסיבת יום ההולדת של הילד במרחב הציבורי של האינטרנט עשוי לגרום לנזק רב, אם התמונה מגיעה לידיים הלא-נכונות. בואו נבחן כמה פרטי מידע עשויים להיות בפוסט יחיד כזה. פוסט כזה יכלול לפחות את הפרטים הבאים:

• תמונה של הילד, ככל הנראה יחד עם ברכה כמו "יום הולדת שנתיים שמח, יונתן!"
• פרטים שעשויים לחשוף את מיקום המסיבה, כמו מבנים מוכרים.
• אנשים אחרים, אם זו תמונה קבוצתית; בעיה בפני עצמה, שכן אתם פוגעים גם בפרטיות שלהם.
• תיוג מיקום, אם ההורה לא כיבה את אפשרות המעקב אחר מיקום.

אם נחבר את כל חתיכות הפאזל נוכל לגלות את שם הילד, תאריך הלידה והכתובת שלו, שעשויים לשמש אחר כך למתקפת גניבת זהות, למשל.

סטייסי סטיינברג, מנהלת-עמיתה במרכז הילד והמשפחה עסקה גם היא בסכנות הנובעות מההורות המשתפת במאמרה, "הורות משתפת: פרטיות ילדים בעידן הרשתות החברתיות". אחת הדוגמאות שהוזכרה היא אימא שפרסמה תמונה של שני ילדיה התאומים לומדים להשתמש בסיר. לאחר זמן מה היא גילתה שאנשים זרים הורידו את התמונות האלה, שינו אותן ופרסמו את התמונות לאחר השינוי באתרי אינטרנט של פדופילים.

דוגמה זו, יחד עם דוגמאות נוספות שמופיעות במאמרה של סטיינברג, מראה שאנשים לא מודעים כלל לכך שקל מאוד לזרים להוריד ולאחסן את התמונות ששותפו ברשתות החברתיות, או לכמות המידע שקיימת בתמונות אלה. זה מביא אותנו לחלק השני של המאמר הזה – עם מי אתם משתפים את התמונות האלה?

המקום בו אתם משתפים את הפוסט קובע מי הקהל שלו, יחד עם בחירת האנשים איתם תשתפו. אם הפרופיל שלכם ברשת החברתית הוא ציבורי, כמעט כל מי שנתקל בפרופיל שלכם יכול לראות את התוכן שבו. לעומת זאת, אם תשאירו אותו פרטי, רק אלו שהוספתם כחברים או הרשיתם להם לעקוב אחריכם יכולים לראות אותו. כמה מהם אתם באמת מכירים? מתי הייתה הפעם האחרונה בה עברתם על רשימת החברים או העוקבים שלכם?

פייסבוק, לדוגמה, מאפשרת לכם לבחור קהל עבור כל פוסט ופוסט, כך שתוכלו להגביל אותם לקרובי משפחה בלבד ולחברים נבחרים. האפשרות הזאת כרוכה בבעיות נוספות. האם תוכלו לסמוך על הקהל הזה שלא ישתף את התמונה עם אחרים, שלא הורשו לראות את התמונה מלכתחילה? האם אתם מאמינים שהם נשמעים לכללי בטיחות סייבר ופרטיות בסיסיים, ושומרים על הנתונים הדיגיטליים שלהם במידה המירבית? רוב ההורים לא שואלים את עצמם את השאלות האלה לפני שהם מפרסמים תמונה של ילדיהם, אך הם אמורים לשאול.

כיצד אוכל להיות "הורה משתף" אחראי?

העצה הטובה והבטוחה ביותר היא "אל תשתפו שום דבר שקשור לילדים שלכם ברשתות החברתיות", אך רוב ההורים בימינו לא יצליחו לעמוד בכלל הזה בשל לחצים חברתיים. דפדוף באלבומי תמונות של ממש והעברתם בין בני המשפחה הפכה לנחלת העבר. עם זאת, ישנן כמה דרכים לשתף תמונות שמצמצמות את הסיכונים שציינו לפני כן.

• אל תשתפו דברים שעשויים להכיל פרטים אישיים או מידע שיכול לעזור לזהות את הילד, כמו שמות מלאים, כתובות ותאריכי
  לידה.
• כבו את אפשרות המעקב אחר מיקום כשאתם מצלמים תמונות של ילדיכם, כך שלא יצורף לתמונה תיוג מיקום.
• שתפו את התמונות רק עם אנשים או קבוצות ספציפיות; בחנו את פילטרי הפרטיות ואת הקהל הנחשף לפוסט לפני שיתופו
  ברשתות החברתיות.
• שתפו תמונות ומידע עם אנשים שאתם מכירים באמת, ובקשו מהם שלא ישתפו את התמונות עם עוד אנשים.
• לפני פרסום פוסט כלשהו, קחו צעד אחורה וחשבו מה התוכן שאתם משתפים יאמר על ילדיכם כשיהיו אנשים בוגרים.

כולם מבינים את הצורך בתיעוד זיכרונות ושיתופם עם הקרובים לכם, אך עליכם לעשות זאת באופן בטוח ואחראי. אין מה לעשות, ישנם סיכונים הנובעים מהורות משתפת ועל ההשפעה האפשרית שלה על עתיד ילדיכם. מתישהו הילדים שלכם יצטרפו לרשתות החברתיות, ואנחנו חושבים שחשוב שתהוו מודל לחיקוי בכל הקשור לבטיחות ברשתות החברתיות. אם תעשו כך, יהיה להם בסיס יציב כשתשוחחו איתם על הסכנות שברשתות החברתיות.