היזהרו מזיופים: כיצד לזהות מידע מטעה ברשת

אחד היתרונות הגדולים של האינטרנט של ימינו הוא שהוא אוצר אדיר של ידע – וכמעט אף פעם לא נדרשות יותר מכמה לחיצות עכבר כדי להגיע לשפע המידע הזה. אך הגישה הבלתי-מוגבלת למידע מביאה איתה כמה אתגרים משמעותיים. בעידן המידע של ימינו, אנחנו מופצצים בכמות אדירה כל כך של מידע, כך שנהיה יותר ויותר קשה לזהות ולסנן את התוכן שפוברק, עבר שינויים או שהוא שגוי ומטעה באופן אחר.
ואכן, היום ידוע שאי אפשר, וכמובן – כדאי שלא, להאמין לכל דבר שרואים ברשת, כמו מאמרים אקראיים, פוסטים ברשתות חברתיות וביקורות של מומחים בעיני עצמם. המים הופכים לעכורים עוד יותר כשמוסיפים את תוכן ה-״דיפ-פייק״ לתערובת הזו – תוכן שכולל קטעי שמע, תמונות וסרטונים מזויפים, שיכול לחזק קמפיינים להפצת מידע מטעה.
ואם אנחנו כבר מדברים על השפעות הבינה המלאכותית, מוטב שלא לסמוך על ChatGPT וכלים אחרים, שמתבססים על מודלי שפה גדולים ואומנו על בסיס מערכי נתונים אדירים מהאינטרנט, שיגידו לכם את האמת או שיפריכו נרטיבים שגויים. הוכח שלכלים אלה יש יכולת מיוחד להסכים עם שקרים ולתת תוקף לתפיסות שגויות, במיוחד במקרים בהם שואלים שאלות שמכילות מידע שגוי רב. כמובן, ניתן להשתמש בדיוק בכלים האלה כדי ליצור נרטיבים שקריים בקנה מידה עצום. אחרים חוששים מ-״הזיות״ של צ׳טבוטים – למשל, שליפה מהמותן של תשובות ואזכורים מפוברקים. בקיצור – יש להתייחס לתשובות של הכלים האלה במשנה זהירות.

הרעלת הנרטיב

כיום אפשר כבר להבחין במגמה של ייצוג שגוי, הפצת מידע מוטעה וכיפוף המציאות בדרכים יצירתיות, שנעשים בעיקר כדי לגרום לקיטוב בין קבוצות שונות להפקת רווח פוליטי או כדי למשוך את תשומת ליבם של אנשים מנושאים שליליים אחרים; פעולות אלה נעשות בדרך כלל ברשת. במובן מסוים, ייתכן שמידע מקוון לא יעבור באופן חופשי כפי שעבר פעם, שכן הוא עובר סינון והרעלה כדי לשלוט בנרטיב מסוים או כדי ליצור נרטיב אחר שמועיל למישהו – המועיל מבין השניים.
גורמים זדוניים מנצלים את הטכניקה הזאת כדי לשלוט בפיסות מידע מסוימות ולשנות אותן, ורוקחים ״עובדות״ באמצעות הכנסת פרטי מידע שגויים או חדשות כזב (״פייק ניוז״) לדיונים מקוונים ולרשתות החברתיות, מקומות בהם המילים יכולות להשפיע על העולם האמיתי.
לדוגמה, צורות מסוימות של בריונות סייבר כוללות הפצה של מידע שגוי ברשת, כשהמטרה של אותה הבריונות היא לגרום לטראומה פסיכולוגית וגופנית אמיתית לקורבן הבריונות. באמצעות הרשתות החברתיות ניתן להפיץ שמועות שקריות מחוץ לכותלי בית הספר, לערב יותר אנשים, ולגרום נזק גדול עוד יותר לקורבנות. באותו האופן, כל אחד יכול להבחין בגזענות וחוסר הסובלנות שחלחלו לנפשם של אנשים ומתבטא בחיי היומיום שלהם, שהגיעו מתוך דיונים מקוונים. את המגמה הזאת ניתן לזהות במיוחד במהלך מערכות בחירות, בהן קבוצות יריבות מנסות להפוך נושאים מסוימים לפוליטיים.

מקורות המידע המטעה

חדשות כזב ומידע שגוי מופצים בדרכים שונות. כפי שאפשר להבין מהדוגמאות מעלה, דיונים מקוונים הם המקור העיקרי שלהם, הודות לפורומים ורשתות חברתיות בהן כל אחד – אדם אמיתי או בוט – יכולים לשתף כל מידע שברצונם לשתף.
ואכן, בוטים שמפיצים מידע מטעה הפכו לסיבה לדאגה במהלך השנים האחרונות, ומחקר משנת 2018 הוכיח שאמריקאים, למשל, מסכימים ברובם עם ההשפעות השליליות של הפצת מידע מטעה ע״י בוטים ברשתות החברתיות. למעשה, על פי דוח אחר, ניתן לייחס כ-47% מהתעבורה המקוונת לבוטים, כשהאחוז גדל מדי שנה והרשתות החברתיות מייצגות חלק ניכר מהמספר הזה. כיום סביר יותר שתיתקלו בבוט ברשת טוויטר (כיום ״X״) מאשר במשתמש אמיתי, כך לפי מחקר מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.

לא צריך לשכנע בוטים להפיץ מידע מזויף, וככל שמאמר או מידע מטעה מופצים בהיקף רחב יותר, כך הם מגיעים ליותר צופים וגדל הסיכוי שהמידע יגיע לדיון הלא-מקוון הרגיל. במהלך מסע התוקפנות של רוסיה מול אוקראינה, למשל, צצו נרטיבים מזויפים רבים כתוצאה מיצירה והפצה של נקודות מידע מזויפות ברשת ע״י מפעלי הטרלה (Trolling), ככל הנראה במטרה לגרום לאנשים להימנע מתמיכה באוקראינה. אותם הטרולים עיוותו את המציאות באמצעות שימוש במנגנוני בדיקת עובדות מזויפים או הפצה של תמונות ותעודים אחרים שהוצאו מהקשרם.