מתמודדים עם אתגר הגנה על המידע הרגיש של הארגון שלכם? אתם לא לבד. במדריך מקיף זה, נפרט את המושגים הבסיסיים של מידע רגיש ומידע אישי, ונספק תובנות מעשיות ועצות יישומיות.
נבין את ההבדלים בין סוגי המידע הרגיש, נציג אסטרטגיות להערכה והגנה, ונעזור לכם לחזק את ההגנות על המידע שלכם. בנוסף, נבחן את הסיכונים הכרוכים בדליפות מידע ונענה על שאלות נפוצות כדי להבטיח שאתם מוכנים להגן על נכסי המידע שלכם.
מידע אישי לעומת מידע רגיש
כשמדברים על הגנת מידע, חשוב להבחין בין מידע אישי למידע רגיש.
מידע אישי (Personal Data) הידוע גם כמידע מזהה אישי, (PII) הוא תת-קטגוריה של מידע רגיש המתייחס לכל מידע שניתן להשתמש בו כדי לזהות אדם, לבד או בשילוב עם מידע אחר. זה כולל מזהים ברורים כמו שם, כתובת, דוא"ל, מספרי תעודת זהות, מספרי דרכון, רישיון נהיגה ונתונים ביומטריים. בנוסף, מידע אישי יכול לכלול מזהים פחות ברורים כמו כתובת IP, פוסטים ברשתות חברתיות או נתוני מיקום ממכשירים ניידים.
מידע רגיש לעומת זאת, מתייחס למידע הדורש הגנה מיוחדת בשל הפוטנציאל לנזק אם ייחשף או ינוצל לרעה. קטגוריה זו כוללת סוגים שונים של מידע, כל אחד עם סיכונים ושיקולים משלו. סוגי מידע רגיש נפוצים כוללים:
1. מידע פיננסי: מידע כגון מספרי חשבונות בנק, פרטי כרטיסי אשראי ופרטי עסקאות פיננסיות. חשיפת מידע זה עלולה להוביל
להפסדים כספיים, גניבת זהות או הונאות.
2. רשומות בריאות: מידע הקשור לבריאות, כמו היסטוריה רפואית, תיעוד טיפולים ופרטי ביטוח בריאות. גישה לא מורשית
לרשומות בריאות עלולה לגרום לפגיעה בפרטיות, גניבת זהות רפואית או אפליה.
3. קניין רוחני: יצירות כמו המצאות, יצירות ספרותיות ואמנותיות, עיצובים וסמלים. לדוגמה, טכנולוגיות מוגנות פטנט, יצירות
המוגנות בזכויות יוצרים וקוד תוכנה קנייני.
4. מידע עסקי סודי: מידע עסקי קריטי להצלחה ולתחרותיות של הארגון, כמו תוכניות אסטרטגיות, רשימות לקוחות, מידע על
תמחור ומחקר קנייני.
הבנת ההבדלים בין מידע אישי למידע רגיש חיונית ליישום אמצעי הגנה יעילים ולהבטחת עמידה בדרישות רגולציה בתחום הגנת המידע.
הערכת רגישות המידע
הבנת רגישות המידע בארגון היא מפתח להגנה עליו. ההערכה כוללת בחינת גורמים כמו דרישות רגולטוריות, סטנדרטים בתעשייה וההשלכות הפוטנציאליות אם המידע ייחשף. נקודות שיש לקחת בחשבון:
• דרישות רגולטוריות: תקנות כמו GLBA, HIPAA, GDPR, PCI DSS - מכתיבות דרישות ספציפיות להגנה על סוגי מידע
רגישים ומגדירות אמצעים להגנה עליו. למשל GDPR מגדיר קטגוריות מיוחדות של מידע אישי כמו נתוני בריאות או מידע על
מוצא אתני, הדורשים אמצעי הגנה מחמירים.
• סטנדרטים בתעשייה: ארגונים הפועלים בתעשיות עם רגולציה גבוהה כמו פיננסים, בריאות וממשל נדרשים לעמוד
בסטנדרטים נוספים להגנה על מידע רגיש. סטנדרטים אלו מציעים הנחיות לסיווג מידע, בקרות גישה, הצפנה ומדיניות שמירת
נתונים המותאמות לצרכים ולסיכונים הספציפיים של כל מגזר.
• השפעה עסקית: על ארגונים להעריך את הערך של נכסי המידע שלהם, את ההשלכות הפוטנציאליות של גישה או חשיפה לא
מורשית ואת הסבירות להתרחשות דליפות מידע. נכסי מידע בעלי ערך גבוה, כמו סודות מסחריים, קניין רוחני או מאגרי לקוחות,
דורשים הגנות חזקות יותר כדי לצמצם את הסיכון לגניבה, ריגול או אובדן יתרון תחרותי.
• סיווג מידע: סיווג מידע מסייע לארגונים לקבוע רמות שונות של רגישות ולהחיל בקרות אבטחה מתאימות והגבלות גישה.
הקריטריונים לסיווג מידע כוללים שיקולים כמו סודיות, שלמות, זמינות, דרישות חוקיות והשפעה על העסק.
• הערכת סיכונים: ביצוע הערכות סיכונים סדירות הוא הכרחי לזיהוי ואפיון איומים פוטנציאליים למידע רגיש. מתודולוגיות
להערכת סיכונים מעריכות את ההסתברות וההשפעה של איומים שונים, פגיעויות ואירועי אבטחה, ומאפשרות לארגונים להקצות
משאבים ביעילות על מנת למתן את הסיכונים המשמעותיים ביותר. הערכות אלו מסייעות בזיהוי פערים בהגנות וביישום אמצעי
אבטחה ממוקדים לצמצום החשיפה לדליפות מידע ומתקפות סייבר.
אסטרטגיות להגנה על מידע רגיש
הגנה על מידע רגיש דורשת הבנה מעמיקה של הסיכונים הכרוכים בדליפות מידע והטמעת אמצעי אבטחה חזקים.
דליפות מידע יכולות להיגרם ממקורות שונים, כולל איומים פנימיים ומתקפות סייבר חיצוניות, וכן בעיות טכניות. איומים פנימיים כוללים עובדים, קבלנים או שותפים המדליפים מידע רגיש במכוון או בטעות. מתקפות סייבר חיצוניות כמו מתקפות כופרה ומתקפות פישינג מנצלות פגיעויות במערכות הארגון כדי לגשת למידע רגיש ללא הרשאה. בעיות טכניות כמו עדכון לקוי של תוכנה או תצורה לא נכונה של מערכות אבטחה יוצרות פגיעויות שניתן לנצל.
אמצעי אבטחה להגנת מידע
הגנה על מידע רגיש דורשת גישה רב-שכבתית הכוללת אמצעי אבטחה שונים לצמצום סיכונים ביעילות. להלן אסטרטגיות מרכזיות לצמצום סיכונים של דליפות מידע:
• הצפנת נתונים: שימוש באלגוריתמים להצפנת נתונים רגישים הן במצב מנוחה והן במעבר, כך שגם אם המידע יורט, הוא
יישאר בלתי קריא ללא מפתח ההצפנה. חשוב להגדיר מדיניות לעובדים מרוחקים אם הארגון שלכם משתמש במודל עבודה
היברידי.
• סיסמאות ואימות דו-שלבי (2FA), יישום מדיניות סיסמאות חזקה ועידוד שימוש בסיסמאות מורכבות או משפטי סיסמה. יש
להטמיע אימות דו שלבי המחייב משתמשים לספק אמצעי אימות נוסף, כמו קוד שנשלח למכשיר הנייד שלהם, כדי לגשת
למערכות או מידע רגישים.
• אימות ביומטרי: הטמעת שיטות אימות ביומטריות, כגון זיהוי טביעת אצבע או פנים, לשיפור אימות הזהות ולמניעת גישה לא
מורשית.
• פתרונות למניעת אובדן מידע (DLP): פתרונות DLP מנטרים, מזהים ומונעים העברות או דליפות לא מורשות של מידע, בין
אם במתכוון ובין אם בשוגג. פתרונות אלו משתמשים בבדיקת תוכן, ניתוח הקשרי ואכיפת מדיניות כדי לזהות ולמתן סיכוני
אבטחת מידע בזמן אמת.
• הכשרת עובדים: חינוך העובדים על חשיבות אבטחת המידע ומתן הכשרות שוטפות בנושא פרקטיקות אבטחת סייבר יכול
להפחית משמעותית את הסיכוי לדליפות מידע. תוכניות מודעות כוללות נושאים כמו מודעות לפישינג, התנהלות נכונה עם
סיסמאות ונהלי עבודה בטוחים עם מידע.
• בקרות גישה למשתמשים: אימוץ מודל אבטחה מסוג Zero Trust שבו הגישה למידע ומשאבים רגישים ניתנת על בסיס
מינימום הרשאות. יש להטמיע בקרות גישה למשתמשים כדי להגביל גישה בהתאם לתפקידים ולהרשאות, ולהבטיח שרק
משתמשים מורשים יוכלו לגשת למידע מסוים.
• מדיניות ניהול עזיבת עובדים: יש לוודא שקיימים נהלי עזיבה לצורך ביטול מהיר של הגישה למידע ומשאבים רגישים כאשר
עובדים עוזבים את הארגון או משנים תפקידים. מדיניות זו צריכה לכלול שלבים כמו השבתת חשבונות משתמש, ביטול הרשאות
גישה והעברת בעלות על קבצים או מסמכים לאנשי הצוות המתאימים.
• יומני ביקורת (Audit Logs): שמירה על יומני ביקורת מפורטים, מעקב אחר פעולות משתמשים, ניסיונות גישה ושינויים
במידע רגיש. יש לסקור את יומני הביקורת באופן קבוע כדי לזהות התנהגות חשודה או ניסיונות גישה לא מורשים. תוכנת DLP
טובה תסייע במאמצים אלו ותתריע על התנהגויות מסוכנות.
• שליטה בגרסאות (Version Control): יש ליישם מנגנוני שליטה בגרסאות למעקב אחר שינויים בקבצים ובמסמכים.
מנגנונים אלו מאפשרים לארגונים לשחזר גרסאות קודמות במקרה של שינויים לא מורשים או השחתת נתונים.
• גיבויים ומערכות גיבוי נוספות: יש לבצע גיבויים סדירים של נתונים רגישים למיקומים מאובטחים, הן באתר והן מחוצה לו, כדי
לצמצם את הסיכון לאובדן נתונים עקב כשלי חומרה, מתקפות סייבר או אסונות טבע. יש להטמיע מערכות גיבוי נוספות ומנגנוני
התאוששות לתקלות כדי להבטיח זמינות נתונים והמשכיות תפעולית.
• התאוששות מהירה וגמישה מאסונות: יש לפתח תוכנית התאוששות מקיפה מאסון הכוללת נהלים לתגובה ולהתאוששות
מאירועי דליפות מידע, אסונות טבע או שיבושים אחרים. יש להבטיח שתהליכי ההתאוששות מהאסון יהיו מהירים וגמישים,
ויצמצמו זמני השבתה ואובדן נתונים.
באמצעות אימוץ גישה פרואקטיבית להגנת המידע, ארגונים יכולים לשפר את עמידותם מול איומי סייבר ולהגן על המידע הרגיש שלהם מגישה לא מורשית, אובדן או השחתה.
סיכונים הכרוכים בחשיפת מידע רגיש: דוגמה מהחיים האמיתיים
אירועי חשיפת מידע רגיש יכולים לגרום להשלכות חמורות על ארגונים, כולל הפסדים כספיים, פגיעה בלתי הפיכה במוניטין והשלכות משפטיות. דוגמה בולטת המדגישה את החומרה של אירועים אלו היא פרצת האבטחה במערכת MOVEit שהתרחשה במאי 2023.
בפרצה זו, קבוצת תקיפה ניצלה פגיעות Zero-day בתוכנת MOVEit Transfer של חברת התוכנה Progress Software להעברה מנוהלת של קבצים. על ידי שימוש במתקפת SQL Injection התוקפים חדרו ליישומי האינטרנט של MOVEit Transfer והתקינו web shell כדי לגשת ולגנוב נתונים ממסדי הנתונים והשרתים הפנימיים.
לפרצת MOVEit היו השלכות מרחיקות לכת שפגעו במיליוני אנשים ובאלפי ארגונים ברחבי העולם. למעלה מ-62 מיליון אנשים וכ-2,000 ארגונים, בעיקר בארצות הברית, נפגעו מהמתקפה. מוסדות פיננסיים נשאו בעיקר הנזק מהפרצה, כאשר כ-30% מהארגונים שנפגעו פעלו במגזר הפיננסי.
העלות הכוללת של ההתקפות ההמוניות שנגרמו מפרצת MOVEit היו יותר מ-10 מיליארד דולר, מה שמדגיש את ההשפעה הכספית המשמעותית על הארגונים שנפגעו.
השלכות של חשיפת מידע רגיש:
אירועים כמו פרצת MOVEit חושפים ארגונים למגוון סיכונים:
1. הפסדים כספיים: ארגונים מתמודדים עם הפסדים כספיים משמעותיים בשל עלויות הקשורות לטיפול באירוע, חקירות
פורנזיות, פעולות תיקון וחבויות משפטיות פוטנציאליות.
2. פגיעה במוניטין: דליפה פוגעת במוניטין של הארגונים שנפגעו, מפחיתה את אמון הלקוחות, את אמון המשקיעים ואת
מערכות היחסים העסקיות. במקרה של ,MOVEit ארגונים המעורבים בפרצה נאלצו להתמודד עם ביקורת מוגברת ואובדן
אמינות בעיני בעלי עניין.
3. השלכות משפטיות: אירועי חשיפת מידע רגיש מובילים לבדיקה רגולטורית ולפעולות משפטיות, כאשר ארגונים עלולים
להתמודד עם קנסות, תביעות וחובות ציות תחת חוקי ותקנות הגנת המידע. תביעות ייצוגיות הוגשו נגד הגופים המעורבים
בפרצת ,MOVEit כולל IBM, Progress Software ו-Prudential Financial המשקפות את ההשלכות המשפטיות של
אירועים כאלה.
עמידה בתקנות ובסטנדרטים להגנת מידע
הבטחת עמידה של הארגון שלכם בתקנות הגנת מידע כמו GLBA, HIPAA, GDPR, PCI DSS - היא קריטית. תקנות אלו מציבות הנחיות מחמירות לגבי אופן הטיפול, האחסון והשיתוף של נתונים כדי להגן על פרטיותם של אנשים ולמנוע שימוש לרעה במידע.
תקני ISO כמו ISO 27001 מציעים מסגרות עבודה מקיפות להקמת מערכות חזקות להגנה על מידע. לחלופין HITRUST CSF (Common Security Framework) מאחד מגוון רחב של תקנים ורגולציות מוכרים גלובלית למקום אחד. עמידה במסגרות עבודה אלו מציגה את המחויבות שלכם לשמירה על אבטחת מידע ועל עמידה בסטנדרטים הטובים ביותר בתעשייה.
על ידי הבנה של הסיכונים הכרוכים בדליפות מידע, יישום אמצעי אבטחה יעילים ועמידה בתקנות ובסטנדרטים רלוונטיים, ארגונים יכולים לחזק את היכולת שלהם להגן על מידע רגיש ולהפחית את ההשפעה של פרצות פוטנציאליות.
שאלות נפוצות על הגנה על מידע רגיש
1. מהו גילוי מידע (Data Discovery) ב-GDPR?
גילוי מידע ב-GDPR מתייחס לתהליך של זיהוי ואיתור מידע אישי במערכות ובמאגרי הנתונים של הארגון. על פי תקנות
ה-GDPR ארגונים נדרשים לדעת איזה מידע אישי הם מחזיקים, היכן הוא נמצא וכיצד נעשה בו שימוש. גילוי מידע כולל ביצוע בדיקות מקיפות והערכות נתונים למיפוי זרימת המידע האישי, סיווג רגישותו והבטחת עמידה בדרישות ה GDPR-להגנת מידע ופרטיות.
2. כיצד מגיבים לדליפת מידע?
תגובה לדליפת מידע דורשת גישה מהירה ומתואמת כדי למזער את ההשפעה ולהפחית סיכונים נוספים. תכנון והכנה אפקטיביים לתגובה לאירועים חיוניים לצמצום הנזק שנגרם מדליפת מידע ולשמירה על אמון הלקוחות, השותפים ובעלי העניין.
השלבים המרכזיים בתגובה לדליפת מידע כוללים:
• צמצום מידי של הפרצה והגבלת חשיפה נוספת של המידע הרגיש.
• הערכת היקף וחומרת הפרצה, כולל זיהוי סוג המידע שנפגע וסיבת הדליפה.
• יידוע אנשים שנפגעו, רשויות רגולטוריות ובעלי עניין נוספים כפי שנדרש על ידי תקנות הגנת המידע או מדיניות פנימית.
• ביצוע תחקיר יסודי כדי לקבוע את הגורם לשורש הפרצה ויישום אמצעי תיקון כדי למנוע אירועים עתידיים.
• שיפור בקרת האבטחה ומערכות הניטור כדי לזהות ולמנוע פרצות דומות בעתיד.
3. כיצד הכשרת עובדים יכולה למנוע חשיפת מידע רגיש?
הכשרת עובדים משחקת תפקיד מרכזי במניעת חשיפת מידע רגיש על ידי הגברת המודעות לסיכוני אבטחת מידע ועידוד פרקטיקות מיטביות לטיפול במידע רגיש. יתרונות מרכזיים של הכשרת עובדים כוללים:
• חינוך עובדים לגבי איומי סייבר נפוצים כמו פישינג, הנדסה חברתית ומתקפות זדוניות.
• חיזוק החשיבות של מדיניות הגנת מידע, נהלים ודרישות ציות.
• מתן הנחיות לטיפול מאובטח במידע, כולל הצפנה, ניהול סיסמאות ושיתוף קבצים מאובטח.
• הכשרת העובדים לזהות ולדווח על פעילויות חשודות או על אירועי אבטחה פוטנציאליים בזמן.
• טיפוח תרבות של מודעות לאבטחה ואחריות בכל הארגון.
4. איזו שיטת DLP מחליפה מידע רגיש במידע בדוי וריאליסטי?
שיטת DLP (מניעת אובדן מידע) שעובדת על ידי החלפת מידע רגיש במידע בדוי אך ריאליסטי ידועה בשם מיסוך מידע (Data Masking) או אנונימיזציה של נתונים (Data Anonymization).
טכניקה זו כוללת החלפת מידע רגיש אמיתי במידע בדיוני אך מציאותי במהלך העברת נתונים, עיבוד או אחסון. על ידי מיסוך מידע רגיש כמו מידע מזהה אישי (PII) או נתונים פיננסיים, ארגונים יכולים להגן על מידע רגיש מפני גישה לא מורשית או חשיפה, תוך שמירה על השימושיות של הנתונים לצרכים לגיטימיים.
5. איך אני יודע אם הארגון שלי זקוק לפתרון DLP?
ארגונים צריכים לשקול להטמיע פתרון DLP (מניעת אובדן מידע) אם הם מטפלים במידע רגיש או סודי וחוששים מסיכוני אבטחת מידע, דרישות ציות או איומים פנימיים. סימנים המעידים על צורך בפתרון DLP כוללים:
• חששות מדליפת מידע או גניבת קניין רוחני. באופן אירוני, עסקים קטנים ובינוניים נוטים להמעיט בחשיבות אבטחת סייבר
למרות שהם נתפסים כיעדים קלים יותר על ידי פושעי סייבר.
• תקריות קבועות של דליפות מידע או גישה לא מורשית למידע.
• דרישות ציות תחת תקנות דוגמת HIPAA, GDPR, PCI DSS
• חוסר שקיפות בנוגע לזרימת המידע והשימוש בו ברחבי הארגון.
• צורך באמצעים פרואקטיביים למניעת אובדן או חשיפת מידע.
הערכת סיכונים מקיפה והערכת צרכי הגנת המידע יכולים לעזור לקבוע האם השקעה בפתרון DLP מתאימה לארגון שלכם.
כיצד Safetica תסייע לארגון שלכם בהגנה על המידע רגיש
תוכנת מניעת אובדן מידע (DLP) וניהול סיכונים פנימיים (IRM) של Safetica מסייעת לארגונים לזהות, לנטר ולהגן באופן פרואקטיבי על נכסי המידע הרגיש שלהם.
באמצעות Safetica DLP, עסקים יכולים:
• לגלות ולסווג את המידע הרגיש שלהם ולקבל נראות בזמן אמת על זרימת המידע והשימוש בו ברחבי הארגון.
• להטמיע בקרות גישה מדויקות כדי להבטיח שרק אנשים מורשים יוכלו לגשת למידע רגיש.
• להשתמש בטכניקות הצפנה מתקדמות כדי להגן על מידע במנוחה, במעבר ובשימוש, ולהבטיח הגנה מפני גישה או יירוט
לא מורשים.
• לאכוף מדיניות למניעת אובדן מידע כדי למנוע דליפות מידע בשוגג או בכוונה, בין אם באמצעות דואר אלקטרוני, התקנים
ניידים או אחסון בענן.
• לזהות ולבקר הפרות פוטנציאליות של תקנות ציות וליישם הגנות מתאימות כדי לאכוף מדיניות פנימית.