אנטי-וירוס
כיום, כשאנו אומרים "אנטי וירוס" אנו מתכוונים בדרך לכלל לתוכנת אבטחה המורכבת ממספר שכבות הגנה שמזהות, חוסמות ומסירות לא רק וירוסים אלא גם סוגי נוזקות אחרים, ובנוסף מגנה על המשתמש מאיומי סייבר אחרים.
כיום, כשאנו אומרים "אנטי וירוס" אנו מתכוונים בדרך לכלל לתוכנת אבטחה המורכבת ממספר שכבות הגנה שמזהות, חוסמות ומסירות לא רק וירוסים אלא גם סוגי נוזקות אחרים, ובנוסף מגנה על המשתמש מאיומי סייבר אחרים.
במקור, אנטי וירוס היתה תוכנה שזיהתה ולעיתים הסירה וירוסי מחשבים ממכשירים שהודבקו, ובכך היא סייעה גם למנוע את המשך הפצתו של הקוד הזדוני. התיאור הזה היה נכון בעיקר לשנות ה-90 ולתחילת שנות ה-2000. עם זאת, בעקבות הגדילה המשמעותית בכמות של נוזקות מסוגים אחרים, תוכנות אנטי וירוס התפתחו והפכו לפתרונות אבטחה מורכבים.
כדי לדאוג לבטיחותם של המשתמשים, מרבית מוצרי האבטחה המוצעים כיום משתמשים במספר רב של טכנולוגיות. הטכנולוגיות האלה מאפשרות להם להילחם בטווח רחב של פעילות זדוניות כמו ריגול, מעקב אחר הקשות מקלדת, גניבת סיסמאות, כריית מטבעות דיגיטליים בכפייה, הצפנת קבצים בכפייה (באמצעות כופרות), גניבת פרטי מידע (באמצעות סוסים טרויאנים של בנקאות), דואר זבל, תרמיות וצורות נוספות של תקיפות סייבר.
בנוסף, חלק ממוצרי אבטחה מודיעים למשתמש על תוכנות מפוקפקות, לא-בטוחות או לא-רצויות, וגם מסירה אותן – אם המשתמש נותן הרשאה לכך. התוכנות האלה אינן זדוניות ממש, אך הן יכולות להשפיע לרעה על ביצועי המכשיר או להפריע למשתמש.
למרות שהמושג "אנטי וירוס" איבד חלק גדול ממשמעותו המקורית, עדיין משתמשים במושג הזה במקרים רבים כדי לתאר פתרונות אבטחה מודרניים ומתקדמים הרבה יותר.
בעבר הרחוק מאוד, מרבית תוכנות האנטי וירוס הסתמכו בעיקר על סריקת מחרוזות (שרבים מכנים אותן "חתימות") שתיארו גרסאות נוזקה שונה. עם זאת, ספקי תוכנה גדולים הגיעו במהרה למצב בו הטמיעו את סריקת המחרוזות האלה במנגנוני זיהוי מורכבים יותר - המתבססים על מידע שהושג באמצעות טכנולוגיות שונות ובאמצעות גישות כגון אמולציה, יוריסטיקה וניתוח התנהגות – כך שיוכלו לזהות אפילו גרסאות ומשפחות נוזקות שעוד לא נראו.
המידע הזה, שמגיע משימוש באלגוריתמים של למידת מכונה, ארגזי חול (Sandbox), בדיקות מוניטין של הקובץ ובטכנולוגיות נוספות אחרות, מאפשר למוצרי האבטחה המודרניים לזהות ולחסום את מרבית הפריטים החשודים החדשים ישירות בתחנת הקצה.
כל המערכות האלה חיוניות, במיוחד בגלל המספר הרב של דגימות חשודות: לפי נתוני הטלמטריה של ESET, מאות אלפים מהן יוצאות לעולם מדי יום. למרות זאת, כיום אין טכנולוגיה שיכולה לפתור את כל בעיות האבטחה בעצמה. אם כך, המומחיות והידע האנושיים הם עדיין אבני הפינה של חקירת וניתוח נוזקות, שהכרחיים על מנת להגיע לרמות זיהוי גבוהות תוך הימנעות מסימון תוכנות לגיטימיות כנוזקות.
פתרון אבטחה אמין שכולל שכבות רבות של טכנולוגיות מתקדמות יכול לזהות, לנטרל ולהסיר אפילו נוזקות שהוטמעו עמוק בתוך המערכת, וכן להגן על המשתמשים מפני נוזקות, רוגלות, דואר זבל, פישינג וטכנולוגיות הנדסה חברתית אחרות. בנוסף, פתרון כזה יכול לזהות את נסיונותיהם של התוקפים לנצל פרצות במערכת.
לכל הדברים האלה יש ערך רב במיוחד בסביבה הנוכחית, בה איומי סייבר משתמשים במקרים רבים בטכניקות הסוואה מתוחכמות ויכולים לקבור את עצמם עמוק בתוך המערכת או להתנהג באופן דיסקרטי מאוד, עד לרמה שבה למשתמש הטיפוסי יש סיכוי נמוך מאוד להבחין בהם או בפעולות שלהם לפני שכבר יהיה מאוחר מדי.
פתרונות אבטחה מתקדמים מספקים גם שורה של שירותי הגנה נוספים, כגון סריקות UEFI, הצפנת מידע חשוב או ניטור של ההתקנים המחוברים לרשת הביתית. כלים כמו מנהל סיסמאות – שגם הוא חלק מפתרון האבטחה – עוזרים להגן על הזהות המקוונת של המשתמש ולנהל אותה, ובכך מאפשרים לאחסן מספר רב של סיסמאות יחודיות ומורכבות ולהשתמש בהן.
הגנה על המכשיר עצמו היא אמצעי חשוב נוסף שנכלל ברבים ממוצרי האבטחה המודרניים. לדוגמה, פיצ'ר של מניעת גניבות יכול לסייע למשתמשים למצוא את הטלפון החכם, הטאבלט או המחשב הנייד שלהם, אם הוא אבד או נגנב. חלק מהשירותים מאפשרים אפילו לצלם את האדם שמשתמש במכשיר כרגע.
התפתחות מרחב האיומים במהלך שלושת העשורים האחרונים הביאה גם לשיפורים משמעותיים בתוכנות "אנטי וירוס" שונות. מוצרים מובילי-תעשייה התפתחו מזיהוי והסרה של וירוסים ידועים וספציפיים לפתרונות אבטחה מורכבים ורב-שכבתיים המתאימים לימינו אנו, שמשתמשים במגוון של טכנולוגיות שמסוגלות להילחם בסוגי נוזקות ובאיומי סייבר חדשים לגמרי.
הגנה עוצמתית ורב-שכבתית להצפנת נתונים רגישים, ניהול סיסמאות פשוט, הגנה על עסקאות מקוונות ועוד. פתרון ידידותי למשתמש לשיפור הפרטיות ברשת. מגן על מכשירי Windows, macOS, Android ו-iOS.